מכל הביקורות וההתלהבות מהסרט הייתי בטוחה שאני הולכת ליהנות מכול שנייה שבה הוא מוקרן על המסך מולי. אך לתדהמתי – השתעממתי ואף פיתחתי תיעוב לסרט.

הסרט הוא מחווה לסרטי העבר, הסרטים האילמים האלו שעליהם נבנה הקולנוע שקיים היום.

על מה בעצם הסרט: שחקן מוצלח של סרטים אילמים מכיר נערה מתוקה שרוקדת אצלו בסרט. יש ביניהם סוג של ניצוצות אבל לא קורה כלום - הוא נשוי, היא "מתחת לרמה" שלו. אחר כך חולף כמה זמן – הסרטים האילמים נהיו פאסה עם סיום העידן של הסרטים האילמים והוספת הקול ודיאלוגים לסרטים. הוא נהיה מובטל כי אינו מוכן להשלים עם השינוי בתעשייה והיא נהיית כוכבת מוצלחת ומפורסמת מאוד. היא לא הפסיקה להעריץ אותו ובמשך השנים הם נפגשים במקרה, מדברים, נהנים אבל זה נגמר מהר עד שהיא מצילה אותו מהייאוש והדיכאון שלו. הסיפור הוא בעצם על העלייה שלו מול זה שהיא בתחתית ועל העלייה שלה כשהוא בתחתית, ועל האהבה הלא ממומשת שלהם עקב מצבם החברתי והמקצועי שמשתנה.

מספר דברים טובים על הסרט: פסקול חביב, סצנות שמצולמות טוב ומשחק מעולה של השחקנים - במיוחד של השחקן הראשי.

מספר דברים רעים על הסרט: תסריט בינוני ונדוש למדי, לקוח ממגוון קלאסיקות קולנועיות ("שיר אשיר בגשם", "סאנסט בולוורד" וכו'), ליהוק גרוע לדמות של הנערה שהופכת לכוכבת (השחקנית הראשית) - אם אתם רואים סרטים מהשנים האלו אתם בטח יודעים שבתקופה הזאת ליהקו בנות עם מראה מסוים ועדין והיא פשוט לא ענתה על הקריטריון הזה ונראתה מודרנית למדי. עם כל ההמולה סביב הסרט באמת רציתי להאמין שהוא טוב, אך מה שמלהיב בו זה רק היותו בשחור לבן וללא קול בעידן שבו הסרטים כל כך מתקדמים (אווטאר, תלת מימד וכד').

למי הוא מתאים: הסרט מתאים לאנשים שהוליווד הישנה, ההיא של פעם לא ידועה להם. הם לא ראו קלאסיקות ישנות (לא שחור לבן, לא אילם, לא גרייס קלי\אודרי הפבורן) – זה יכול לפתוח להם עולם חדש לגמרי. הסרט גם מתאים לאנשים שאוהבים סיפורים רומנטיים ולא שמים דגש על תסריט מפתיע ו/או חדשני.

שורה אחרונה: רק אם אתם באמת סקרנים לכו תראו, אחרת – זה לא שווה את זה בכלל.

(זכויות היוצרים על התמונות בכתבה שייכות אך ורק ליוצריהן ולא לאתר No-R)